Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 30a

בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה.

Traduction

from the pile of straw, although he did not designate the pile for this purpose the day before; but one may not begin to take from the wood in the wood storage, a small yard behind the house where people store various items that they do not intend to use in the near future.

Rachi non traduit

ומתחילין בערמת התבן. להסק ואע''פ שלא זמנה מבע''י ולא היה רגיל להסיק ממנה והשתא משמע דלית ליה מוקצה:

אבל לא בעצים שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהיא מוקצה לאחור ואין נכנסים ויוצאין בה תדיר ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ובגמרא פריך סיפא לרישא דהשתא משמע דאית ליה מוקצה:

גְּמָ' תָּנָא: אִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת — מוּתָּר.

Traduction

GEMARA: A tanna taught in a baraita: If it is impossible to modify the manner in which one carries a vessel, whether due to the vessel or due to time constraints, it is permitted to act in the typical weekday manner.

Rachi non traduit

גמ' ואם אי אפשר לשנות. כגון שזמן אורחים הרבה וצריך להביא הרבה ביחד מותר:

אַתְקִין רָבָא בְּמָחוֹזָא: דְּדָרוּ בְּדוּחְקָא — לִדְרוֹ בְּרִגְלָא. דְּדָרוּ בְּרִגְלָא — לִדְרוֹ בְּאַגְרָא. דְּדָרוּ בְּאַגְרָא — לִדְרוֹ בְּאַכְפָּא. דְּדָרוּ בְּאַכְפָּא — נִפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ, וְאִם לָא אֶפְשָׁר — שְׁרֵי. דְּאָמַר מָר: אִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת — מוּתָּר.

Traduction

The Gemara relates that Rava instituted the following in his city, Meḥoza: One who usually carries his burden with difficulty on a weekday should modify his habit on a Festival and carry it on a pitchfork. One who usually carries it on a pitchfork should carry it on a carrying pole held by two people on their shoulders. One who carries it on a carrying pole held by two people on their shoulders should carry it on a carrying pole in his hands, although he is not thereby making it easier for himself. One who carries burdens on a carrying pole in his hands should spread a scarf [sudara] over it. And if it is not possible to make these modifications due to time constraints, it is permitted to proceed in the usual manner, as the Master said above: If it is impossible to modify, it is permitted.

Rachi non traduit

דדרו בדוחקא. משאוי שאדם יחיד נושא על כתפו בחול בטורח אם בא לשאת אותו בי''ט לצורך י''ט כגון חבית או שק מלא פירות ישאנו בי''ט ברגלא עתר שקורין פורק''א כדרכי נושאי מלח למכור מפני שצריך לשנות וכשהוא משנה ישנה להקל משאו ולא להרבות טורח בי''ט ועתר זה נוח הוא לשאת בו משא כבד וכשנושא בו חבית הנשאת בכתף משנה להקל הוא:

דדרו ברגלא. משוי חבית גדולה שרגילין לשאת אותה ברגלא:

לדרו באגרא. ישאוה בי''ט בשני בני אדם במוט על כתפיהם דהיינו נמי שנוי להקל:

דדרו באגרא. במוט על כתפיהם לדרו בי''ט לאותו משוי באכפא במוט בידיהם משום שנוי ואע''פ שאינו להקל מ''מ שנוי הוא ואינו מרבה טורח בשנויו:

נפרוס סודרא. קל הוא ואינו מכביד ושנוי הוא בעלמא ולהצנע:

ואם אי אפשר לשנות. שאין לו סודר לכסותו:

Tossefoth non traduit

דדרו ברגלא. פי' בעתר שקורים פורק''א ועשוי כמין רגל לדרו באגרא בין שנים במוט על כתפיהם דהיינו שנוי והוי להקל כפ''ה וקשה דבסוף פ' האומנין (ב''מ דף פג.) משמע דמשאו כבד נושאין בקל ברגלא מבאגרא אלא נראה דאפילו מכביד יותר מכל מקום לא חיישינן כיון דמשנה מדרך חול וכן נמי פירש הקונטרס גבי דדרו באגרא לדרו באכפא. ואפילו נמי אין להקל מכל מקום שנוי הוא:

אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֲמוּר רַבָּנַן כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנֵּינַן בְּיוֹמָא טָבָא. וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּקָא מָלְיָין חַצְבַיְיהוּ מַיָּא בְּיוֹמָא טָבָא, וְלָא קָא מְשַׁנְּיָין, וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי!

Traduction

Rav Ḥanan bar Rava said to Rav Ashi: The Sages said: As much as it is possible to modify the weekday manner, one should modify on a Festival. A question was asked of Rav Ashi: But don’t those women fill their jugs with water on a Festival without modifying, and we say nothing to them by way of protest; why do we not instruct them to alter their usual manner?

Rachi non traduit

מליין מיא. שואבות מים מן הנהר:

אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכָא לֶיעְבַּד? דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא רַבָּה תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא זוּטָא — קָא מַפְּשָׁא בְּהִלּוּכָא.

Traduction

He said to him: It is because it is not possible for them to fill their jugs any other way. How should they act? She who is accustomed to filling a large jug, should she instead fill a small jug? Won’t this mean that she increases her walking, since she has to make more than one trip to bring home more than one jug, and she will thereby perform unnecessary labor on the Festival?

Tossefoth non traduit

דמליא בחצבא רבה תמלי בחצבא זוטא הא קא מפשא בהלוכא. וא''ת מאי פריך והא מפשא בהלוכא והא אמרינן לעיל דאפושי בהלוכא שפיר דמי כשיעשה דרך שנוי ויש לומר דהא מפיש בהלוכא ושנוי נמי ליכא דבחול נמי עבדינן הכי:

דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא זוּטָא תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא רַבָּה — קָא מַפְּשָׁא בְּמַשּׂוֹי. תְּכַסְּיֵיהּ בְּנִכְתְּמָא — זִמְנִין דְּנָפֵיל וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי. תִּקְטְרֵיהּ — זִמְנִין דְּמִפְּסִיק וְאָתֵי לְמִקְטְרֵיהּ. תִּפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ — זִמְנִין דְּמִטְּמִישׁ בְּמַיָּא וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה. הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.

Traduction

If one were to suggest the opposite, that one who fills a small jug should fill a large jug, won’t this mean that she increases her load? Furthermore, if one were to suggest that she should cover the jug with a wooden cover, sometimes it falls and she might come to bring it by hand, in the manner of a burden. Should she tie the cover to the jug, the rope might occasionally break, and she might come to tie it, a prohibited labor. Finally, should she spread a scarf over it, it occasionally falls off and becomes soaked in water, and she might come to transgress the prohibition against squeezing. Therefore, it is not possible to make a modification, and those women may act in the regular manner.

Rachi non traduit

תכסייה בנכתמא. כסוי של עץ העשוי לכדין:

זמנין דמפסיק. שצריך לקושרו שלא יפול בדרך וזמנין דמפסיק בהליכתו ואתי למקשריה וקשר העשוי להתקין אב מלאכה הוא:

דמטמיש במיא. שנשרה במים:

Tossefoth non traduit

זמנין דמטמיש בהו מיא ואתי לידי סחיטה. וא''ת והא אמר נפרוס סודרא עלויה ולא חיישינן לידי סחיטה וי''ל דלעיל מיירי בחבית שסתום כולו ופיו צר ולכך לא חיישינן לסחיטה ועי''ל דהכא מיירי בסחיטת מים דאסורה משום לבון וא''כ כי נפל בגוויה מיא אתי לידי סחיטה אבל התם מיירי ביין דסחיטה שלו אסורה משום דש וא''כ כי נפיל. לארעא הולך לאבוד ולא חיישינן לסחיטה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי, תְּנַן: אֵין מְטַפְּחִין וְאֵין מְסַפְּקִין וְאֵין מְרַקְּדִין, וְהָאִידָּנָא דְּקָא חָזֵינַן דְּעָבְדָן הָכִי, וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי?

Traduction

Rava bar Rav Ḥanin said to Abaye: We learned in a mishna: The Rabbis decreed that one may not clap, nor strike a hand on his thigh, nor dance on a Festival, lest he come to repair musical instruments. But nowadays we see that women do so, and yet we do not say anything to them.

Rachi non traduit

אין מטפחין. משום שיר או משום אבל:

מטפחין. ידיו זו לזו:

מספקין. כף על ירך:

מרקדין. ברגל וכולם נאסרו משום שבות גזרה שמא יתקן כלי שיר בפרק משילין (לקמן ביצה דף לו:):

Tossefoth non traduit

תנן אין מטפחין ואין מרקדין. פרש''י שמא יתקן כלי שיר ומיהו לדידן שרי דדוקא בימיהן שהיו בקיאין לעשות כלי שיר שייך למגזר אבל לדידן אין אנו בקיאין לעשות כלי שיר ולא שייך למגזר:

אין מטפחין. פ''ה משום שיר או משום אבל ולא נהירא דתפוק ליה דאסור משום צער ואפי' בחול המועד כדאיתא בפ' ואלו מגלחין (מו''ק דף כח:) ולקמיה (דף לו.) מפרש שמא יתקן כלי שיר:

אֲמַר לֵיהּ: וּלְטַעְמָךְ הָא דְּאָמַר (רָבָא): לָא לֵיתֵיב אִינִישׁ אַפּוּמָּא דְלִחְיָא, דִּלְמָא מִגַּנְדַּר לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי (אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים), וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּשָׁקְלָן חַצְבַיְיהוּ, וְאָזְלָן וְיָתְבָן אַפּוּמָּא דִמְבוֹאָה, וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי!

Traduction

He said to him: And according to your reasoning, how do you explain that which Rava said: A person should not sit at the entrance to an alleyway, next to the side post that has been placed at the edge of an alleyway in order for it to be considered a private domain, as perhaps an object will roll away from him and he will come to carry it four cubits in the public domain, thereby transgressing a biblical prohibition? But don’t these women take their jugs, and go, and sit at the entrance to an alleyway, and we do not say anything to them?

Rachi non traduit

אפומא דלחיא. לחי המתיר במבוי בשבת:

דלמא מגנדר ליה חפץ. ברה''ר חוץ ללחי:

ואתי לאתויי. מתוך שאינו במבוי מקורה להכיר שזה רה''ר וזה רה''י ומביאו: וקא מגנדר חצבייהו ומייתי להו לא גרסי':

ולא אמרינן להו ולא מידי. ואע''ג דעברן אדרבנן דאמור לא ליתיב ואינהו יתבן:

אֶלָּא: הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. הָכָא נָמֵי: הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין.

Traduction

Rather, the accepted principle is: Leave the Jews alone; it is better that they be unwitting sinners and not be intentional sinners. If people engage in a certain behavior that cannot be corrected, it is better not to reprove them, as they are likely to continue regardless of the reproof, and then they will be sinning intentionally. It is therefore preferable for them to be unaware that they are violating a prohibition and remain merely unwitting sinners. Here, too, with regard to clapping and dancing, leave the Jews alone; it is better that they be unwitting sinners and not be intentional sinners.

Rachi non traduit

הנח להם. בדבר שהרגילו בו ולא יחזרו בהם:

מוטב שיעשו שוגגין ואל יעשו מזידין. לעבור כשידעו ולא יניחו בכך:

וְהָנֵי מִילֵּי בִּדְרַבָּנַן, אֲבָל בִּדְאוֹרָיְיתָא — לָא. וְלָא הִיא, לָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא וְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן, לָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי, דְּהָא תּוֹסֶפֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, וְאָכְלִי וְשָׁתוּ עַד שֶׁחָשְׁכָה, וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי.

Traduction

The Gemara comments: There were those who understood that this principle applies only to rabbinic prohibitions but not to Torah prohibitions, with regard to which the transgressors must be reprimanded. However, this is not so; it is no different whether the prohibition is by Torah law or whether it is by rabbinic law, we do not say anything to them. For example, on the eve of Yom Kippur, there is an obligation that one begin the fast while it is still day, before sunset, as the extension of Yom Kippur. During this time, one must observe all the halakhot. This mitzva of extending Yom Kippur is by Torah law, and yet people eat and drink until darkness falls but we do not say anything to them, as we know they will pay no attention.

Rachi non traduit

והני מילי. דהנח להם לישראל:

בדרבנן. היכא דארגילו למעבר אדרבנן כי הנך דמטפחין והנך דיתבן אפומא דלחיא:

תוספת יום הכפורים. שצריך להתחיל ולהתענות מבעוד יום דאורייתא היא דנפקא לן (יומא דף פא:) מועניתם את נפשותיכם בתשעה:

ואכלי ושתו עד שחשכה. גרס ולא גרס משחשכה:

Tossefoth non traduit

דהא תוספת יוה''כ דאורייתא היא ואכלי ושתו עד חשכה כו'. משמע דיש שיעור לתוספת יוה''כ מדהצריך להפסיק מבעוד יום דהא ודאי לא היו אוכלים ממש עד חשכה דעבדי איסורא מדאורייתא ואעפ''כ קאמר מוטב שיהיו ישראל שוגגין ואל יהיו מזידין ובפי' התוספת לא הוברר השעור ולכך יש ליזהר ולהפסיק מבע''י:

וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן. אָמַר רַב כָּהֲנָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה. מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה.

Traduction

It is taught in the mishna: And one may begin taking straw from the pile of straw. Rav Kahana said: That is to say that one may begin removing items from a storeroom on a Festival ab initio. Although the items in this storeroom are designated for other purposes, it is not assumed that one put them out of his mind. If so, in accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who is not of the opinion that there is a prohibition of set-aside [muktze]. According to him, on Shabbat and Festivals it is not prohibited to handle items that one has removed from his mind.

Rachi non traduit

באוצר. בדבר האצור שהיה מוקצה לאוצרו לזמן ארוך כהאי גוונא דסתמא אוצרין אותו לבהמה:

אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה. אֲתָאן לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה! הָכָא בְּאַרְזֵי וְאַשּׁוּחֵי עָסְקִינַן, דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, וַאֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה.

Traduction

The Gemara challenges: Say the latter clause of the same mishna as follows: But not wood in the wood storage. If so, we have come to the opinion of Rabbi Yehuda, who is of the opinion that there is a prohibition of muktze. The Gemara answers: Here, we are dealing with wood of cedars and firs, which are expensive and used only in the construction of important buildings, not for kindling; the wood storage is therefore considered muktze due to potential monetary loss. With regard to an item that one removes from his mind due to the financial loss he might suffer were he to use it, but not due to any prohibition involved, even Rabbi Shimon concedes that it may not be handled due to the prohibition of muktze.

Rachi non traduit

ארזי ואשוחי. אין אדם מסיק אותן דעומדין לבנין:

אשוחי. ארז נקבה:

דמוקצה מחמת חסרון כיס נינהו. שדמיה יקרין:

אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, אֵין מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה. מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה. אֵימָא רֵישָׁא: מַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲתָאן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה! הָתָם בְּתִבְנָא סַרְיָא.

Traduction

There are those who taught the statement of Rav Kahana as referring to the latter clause of the mishna, as follows: But not wood from the wood storage area. Rav Kahana said: That is to say that one may not begin removing items from a storeroom ab initio. If so, in accordance with whose opinion is the mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who maintains that there is a prohibition of muktze. The Gemara challenges: Say the first clause of the mishna, which states that one may begin taking from the pile of straw. If so, we have come to the opinion of Rabbi Shimon, who is not of the opinion that there is a prohibition of muktze. The Gemara answers: There, in the first clause of the mishna, it is dealing with straw that has rotted and become rancid. Since it is no longer fit as animal fodder, even Rabbi Yehuda concedes that it will be used for kindling and is not muktze.

Rachi non traduit

דמתני לה. לדרב כהנא:

תבנא סריא. נרקב ומסריח שאין ראוי למאכל בהמה וסתמיה לעצים ולא לאכילה והיינו לאוצר:

תִּבְנָא סַרְיָא, הָא חֲזֵי לְטִינָא! דְּאִית בֵּיהּ קוֹצִים.

Traduction

The Gemara asks: Isn’t rancid straw fit for clay in the making of bricks; why can one assume that it will be used as fuel? The Gemara answers: The mishna is referring to straw that has thorns, which cannot be kneaded into clay. It will certainly be used only for kindling.

Rachi non traduit

לטינא. לטיט ללבון לבנים:

דאית ביה קוצים. ואין יכול לגבלו בידיו וברגליו:

Tossefoth non traduit

התם בתבנא סריא דאית ביה קוצים. וגם אינו ראוי למאכל בהמה וקאי להסקה ואפילו רבי יהודה מודה וא''ת מאי שנא מעצים שבמוקצה דקא אסר רבי יהודה אע''ג דחזיין להסקה וי''ל דלא דמי דדוקא גבי אוצר של תבן לא הקצה דעתו למה שראוי עתה דלא הקצה דעתו כי אם ממאכל בהמה ועתה הוא ראוי להסקה ומזה לא הקצה דעתו אבל אוצר של עצים הקצה דעתו ממה שראוי עתה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source